לעוף עליו

לפני כמה חודשים הגיע אליי בחור לקליניקה. הוא בא עם מטרה, נחוש לשנות משהו מהותי בחיים שלו. כשהתחלנו, כמעט ולא ביטא רגשות. הכול נשאר מאחורי חומה בצורה, ולא הייתי בטוחה אם מה שאנחנו עושים מחלחל פנימה.

אבל הוא היה שם. לכל מפגש, גם כשהיה קשוח, הוא הופיע. הוא היה מחויב לתהליך במלואו, ועם הזמן השינוי בו ניכר, לי ולו.

בשבועות האחרונים ריווחנו את הפגישות, דיברנו על סיום, אבל אף אחד מאיתנו לא באמת ידע מתי זה יקרה. 

לפני כמה ימים הוא שלח לי הודעה קולית. הוא שיתף אותי ברגע של הצלחה שלו, רק שהפעם בקול שלו היה משהו אחר. הוא התרגש בצורה כנה ואמיתית. הוא דיבר על עצמו ועל הדרך שעבר, ולראשונה הרגשתי בקולו שהוא עף על עצמו. ובצדק!

אז גם הבנתי שרגע הפרידה הגיע. 

קבענו פגישה טנטטיבית לעוד כמה שבועות, אבל יש לי תחושה, ואולי גם לו, שהיא לא באמת תקרה. הוא במקום אחר, שלם יותר, מחובר לעצמו. ואני עפה עליו!