כשקשה לי לדבר עם ההורים שלי, לפעמים בא לי...

הקלף מזמין את המתבגרים לדבר דווקא על השתיקות ועל המרחק שבינם לבין ההורים. מה מרחיק אותם? מה יכול לקרב? איך מתחילים שיחה, דווקא כשלא מדברים?

להרחבה על הקלף:

לשאלות המנחות:

🌿מה הכי מקשה עליך לדבר עם ההורים? הנושא עצמו? החשש מהתגובה? או אולי מצב הרוח שלך?

🌿איך אתה מרגיש כשאתה רוצה לשתף, אבל משהו עוצר אותך?

🌿יש נושאים שאתה שם לב שאתה נוטה להימנע מלהעלות? למה דווקא הם?

🌿 מה קורה לך כשאתה בוחר לשמור בבטן? איך זה משפיע עליך אחרי כמה זמן?

🌿 מה לדעתך היה יכול לעזור לך להרגיש יותר בטוח ופתוח בשיחה איתם?

🌿האם יש מישהו אחר שקל לך יותר לדבר איתו? מה שונה שם?

🌿 כשאתה בכל זאת מצליח לדבר עם ההורים, איך אתה מרגיש אחר כך? מה זה עושה לך?

🌿אם היית יכול לבקש מההורים משהו קטן שישנה את השיחה ביניכם, מה זה היה?

🌿 כשאתה לא מצליח לדבר, האם אתה מוצא דרכים אחרות לבטא את עצמך? למשל: כתיבה, מוזיקה, שתיקה, רמזים?

🌿מה אתה חושב שאתה יכול לעשות אחרת, כדי שהשיחה תרגיש לך קצת יותר נוחה בפעם הבאה?

🌿 בעולם מושלם, איך היית רוצה שההורים שלך יגיבו, כשאתה משתף אותם במשהו אישי?

🌿מה היית רוצה שההורים שלך יבינו עליך, גם כשאתה שותק?