כשאני נותן מעצמי לאחרים, אני מרגיש ש...

האם אתם יודעים כמה נער מרגיש מוערך, כשהוא נותן מעצמו לאחרים? האם הוא יודע לשים גבול בין רצון לעזור לבין ויתור על עצמו? וגם אצלכם, עד כמה נתינה לאחרים נובעת מתוך רצון פנימי וכמה היא מונעת מתוך הרגל או אשמה?

להרחבה על הקלף:

https://ff7e1.r.ag.d.sendibm3.com/mk/mr/sh/OycXxko2a8zXNWXgLwD5NgyG/fgeA57wJWxGZ

לשאלות המנחות:

🌿איך זה מרגיש לך כשאתה נותן מעצמך לאחרים?

🌿מה גורם לך לרצות לתת לאחרים? קשר, הזדהות, רצון לעזור או אולי משהו אחר?

🌿מתי אתה מרגיש שהנתינה שלך משמעותית עבורך?

🌿האם אתה מרגיש שאתה נותן יותר רגשית או יותר חומרית, ומתי זה נעים לך יותר?

🌿איך אתה יודע מתי נתת מספיק? 

🌿האם אתה שם לב לזה תוך כדי או רק אחר כך?

🌿האם אתה מרגיש שמעריכים את מה שאתה נותן?

🌿האם אתה מקבל משהו בחזרה כשאתה נותן, כמו תחושת משמעות, חיבור, שמחה?

🌿האם יש לך גבול ברור בין נתינה מרצון לנתינה מתוך לחץ או חובה?

🌿איך זה מרגיש כשאתה נותן ולא מקבל תגובה שמכירה בטוב הזה?

🌿האם יצא לך לתת למרות שזה לא היה נוח לך או אפילו כשלא הרגשת חיבור?

🌿האם אתה מרשה לעצמך גם לבקש או לקבל, באותה נדיבות שאתה נותן?

🌿האם אתה מרגיש לפעמים "פראייר"? ומה המשמעות של זה מבחינתך?

🌿האם אתה מכיר מישהו שנותן הרבה לאחרים וזה ממלא אותו?

🌿באילו מצבים נתינה באמת משאירה אותך בתחושת סיפוק?