מה עובר על מתבגר, שמרגיש בושה או אשמה?

איך רגשות כאלה משפיעים על הדרך, שבה הוא רואה את עצמו?
האם הוא יודע להבדיל בין טעות, שעשה לבין מי שהוא באמת?

להרחבה על הקלף:


לשאלות המנחות:

🌿 מתי בפעם האחרונה הרגשת אשמה או בושה? מה גרם לזה?
🌿 איך זה מרגיש בגוף שלך כשזה קורה?
🌿 מה המחשבה הראשונה שקופצת לך בראש בזמן כזה?
🌿 כשזה קורה, אתה יותר נוטה לשתוק או לחפש למי לדבר?
🌿 אתה יודע להבדיל לבד אם זה באמת אשמה / בושה או פשוט חוסר נוחות?
🌿 כשאתה מרגיש אשם, האם אתה ישר מאשים את עצמך, או מנסה להבין מה באמת קרה?
🌿 מה עוזר לך לצאת מהמקום הזה? זמן לבד? פעולה? שיחה?
🌿 וכשאתה מתבייש, זה גורם לך להתרחק מאנשים, או להתקרב כדי לפתור את זה?
🌿 קרה שאחרי שהתמודדת עם בושה או אשמה הרגשת פתאום יותר חזק?
🌿 האם כשאתה טועה,אתה מרגיש חובה לתקן, או נטייה להמשיך הלאה?
🌿 אתה יודע לסלוח לעצמך? מה מקשה עליך?
🌿 האם יש מקרים שבהם אתה מרגיש שהבושה לא באמת שייכת לך?
🌿 מה אתה היית רוצה שידעו עליך ברגעים שאתה מרגיש בושה?
🌿 איך היית רוצה להגיב בפעם הבאה שזה יקרה רק בצורה אחרת?