סיפור

"בכפר נידח בארץ רחוקה היה נער. מילדות שמע שמועות על עמק חלומי, שכל מי שאי פעם הגיע אליו מצא בו את כל הטוב והיופי שיש בעולם. הנער החליט לצאת למסע כדי להגיע בעצמו לעמק החלומי. הוא שאל את זקני הכפר מהי הדרך לשם, ומכל אחד קיבל את אותה התשובה: "אם תצא לדרך ולא תוותר, בסוף תגיע". בלי מפה ועם מעט צידה יצא הנער והתחיל לצעוד.

 בדרכו עבר במקומות רבים, פגש אנשים, התמודד עם איתני הטבע, רכש מגוון מיומנויות, לעיתים חלה וגם הבריא ובכל פעם ששקל להישאר במקום מסוים זכר את מטרתו, למצוא את העמק החלומי. כעבור שנים רבות, כשהוא כבר בוגר וכמעט הפסיק להאמין שהעמק קיים, הוא טיפס לעוד פסגת הר ממנה נגלה לעיניו נוף, שכמותו לא ראה בימי חייו. באותו הרגע ידע, כי מצא את העמק, העמק שחיפש מאז יצא למסעו, והנה הוא ממש כמעט ונוגע בו.

ואז, בפעם הראשונה בחייו הוא הרגיש, כי רגליו לא נושאות אותו הלאה. הוא התקשה לעשות את הצעדים האחרונים כדי לרדת לעמק. כך הוא נשאר על ההר, מתבונן בעמק החלומי עד סוף ימי חייו".

כמה פעמים אנחנו מציבים לעצמנו מטרה בחיים, כזו שאנו שואפים להשיג אותה (מקצוע, זוגיות, לימודים...), וברגע שאנחנו סוף סוף שם, ממש במרחק נגיעה, כל עוד לא עשינו עבודה על הפחדים שלנו ועל האמונות שלנו, נגלה שבעצם אנחנו לא מוכנים עדיין להגשים את עצמנו באמת. חשוב ללכת בדרך, אבל חשובה לא פחות העבודה העצמית, שתאפשר לנו ליהנות באופן מלא מפירות עמלנו.