איך ללמד לב רעב

הלב הוא שריר. לפעמים הוא קפוץ ומכווץ. ככל שהוא מקבל פחות מזון איכותי, או בכלל, כך הוא הולך ומתכווץ. ואחרי שנים של הזנחה ותזונה לקויה, כשהוא נתקל במפתיע בארוחה מלאת מנות וטעמים חדשים, ברגע הראשון בוער בו הדחף לטרוף את כולה. אז הוא מגלה שהוא מתקשה לבלוע, הוא לא מצליח להכיל ולעכל... פתאום כל הטוב הזה הוא מאמץ קשה מנשוא עבורו, הוא כמעט כבר מעדיף להשאר רעב. הוא נועל לסתות, יורק בזעם, שוצף בכעס ותסכול. הוא צריך ללמוד לאכול, מחדש... אבל איך בכלל אוכלים? פעולה כל כך טבעית עבור אחרים, איך הוא בכלל שרד עד עכשיו?

הוא יודע שכבר לא מספיק לו רק לשרוד, הוא יודע שמגיע לו יותר. איך אפשר ללמד לב רעב לאכול ולגדול, לחוות טעמים, להתענג, להתרחב, להתלהב, להשתעשע שוב כמו ילד, מבלי לפחד שזה רק ביס חד פעמי שאחריו יעביר את ימיו בערגה וכמיהה ולו רק כדי לחוותו שוב? 

איך לב יכול באמת להאמין שזו רק ארוחת פתיחה, יש כמותה בשפע, הן זמינות לו כשרק ירצה, שהוא באמת יכול, רשאי וראוי לאכול בתאווה והנאה שלמה, להיות מוזן ולחלוק את כל העושר הזה גם עם העולם?

כאשר אדם עם לב רעב פוגש תשוקה חדשה, בין אם זו אהבה, פרץ יצירתיות, או כשהוא ניצב בפני אפשרות להגשמת חלום, הוא עשוי להרגיש תחושות של התרגשות, התלהבות וגם הרבה פחד. יתכן שירגיש שהוא לא מסוגל להכיל את הדבר החדש והמופלא הזה, ויתנגד למשיכה שלו אליו בהתעלמות, בהרס או בהתמכרות. כל התנהגות כזו - מקורה בחוסר ביטחון וחשש מחוסר מסוגלות להתמודד עם מציאות חדשה שטמון בה פונטציאל למימוש והגשמה. אם אתם מוצאים את עצמכם מזדהים עם תחושות דומות, דעו שיש דרך לשנותן. אפשר לזהות את המחסומים שמונעים מכם להתפתח ולהפתח לאפשרויות החדשות, ולפתח את היכולות שלכם לקבל אותן בזרועות פתוחות ובלב רחב. מוזמנים לדבר איתי תמיד 💜